פרק פרק 1818 בדיוק כפי שהצדעה נהפכה אצלי לטבע שני, הרגל שהופיע בכל פעם שעליתי על מארין 1 או על אייר פורס ,1 או כשהייתי בקשר עם חיילים, כך נעשיתי נינוח ויעיל יותר בתפקידי כמפקד העליון . תדרוך הבוקר היומי התקצר ככל שהצוות שלי ואני היטבנו להכיר את המשתתפים הקבועים במדיניות החוץ, את התרחישים, את הקונפליקטים ואת האיומים . חיבורים שהיו פעם מטושטשים נהיו ברורים לי עכשיו . יכולתי לומר בעל פה אילו כוחות של בעלות בריתנו מוצבים איפה באפגניסטן, עד כמה הם אמינים בקרב, אילו שרים עיראקים נאמנים לארצם ואילו הם שואבי המים של איראן . ההימור היה גבוה מדי והבעיות סבוכות מדי ומשום כך אף אחת מהן לא נהפכה לשגרתית ממש, אבל נדמה לי שהתחלתי לקבל את האחריות המוטלת עלי כמו מומחה לפירוק פצצות שחותך כבל חשמלי וכמו הולכת על חבל, שלמדה להשיל מעצמה את הפחד העודף למען המיקוד ועוברת מהפלטפורמה אל החבל ‑ אבל בד בבד השתדלתי לא להיתפס לשאננות רבה מדי כדי לא להיכשל בגלל רשלנות . היתה מטלה אחת שלא הרשיתי לעצמי בשום אופן להרגיש נוח איתה . בערך אחת לשבוע הניחה קייטי על שולחני קלסר שהכיל מכתבי ניחומים אל משפחות החללים לחתימתי ....
אל הספר