את הפעילות היזמית לייצור מוצרים אחרים ) או לפחות לשיטות ייצור ( שיצרן 3 אחרות ( . הבה נבחן כעת את האפשרות ) שהזכרנו בסוף פרק בעל שליטה בלעדית במשאב מסוים זכה למעמדו המונופוליסטי בכך דנתי ביצרנים 3 שקנה את כל הזכויות על אותו משאב . ברוב פרק מונופוליסטיים ש " מצאו עצמם " בעלים בלעדיים של משאבים מסוימים בעקבות חלוקת משאבים התחלתית " נתונה " ; כעת ברצוני לדון במקרה שבו יצרן זכה לשליטה מונופוליסטית במשאב בזכות פעילותו היזמית כרוכש משאבים . במקרה כזה יש השפעה ישירה להבדלים האפשריים בין פרשנות " קצרת טווח " של הפעילות היזמית , לבין פרשנות " ארוכת טווח " שלה . המקרה שאני מבקש לדון בו הוא של יזם שקנה את כל ההיצע הזמין של משאב מסוים ואז , אחרי שרכש לעצמו מעמד מונופוליסטי , מנצל את מעמדו באמצעות החלטות ייצור ותמחיר . אם נרצה להגדיר את מנקודת מבט שבה שליטתו החלטות הייצור והמחירים של אותו יזם , יש להגדיר אותן פשוט המונופוליסטית במשאב היא נתון כמונופוליסטיות . בעלותו הבלעדית של היצרן על המשאב מעניקה לו חסינות מסוימת מפני תחרות מצד יזמים אחרים שאולי ינסו לייצר את מה שהוא עצמו רוצה לייצר . מאחר שבשל כ...
אל הספר