מתמודד עם שתי העלויות האלו בניסיונותיו להציע למשתתפים בשוק הזדמנויות שתמשוכנה אותם יותר מאלו המצויות במקום אחר . למעשה , בהבנה הנכונה של התהליך התחרותי מתברר ש " עלויות המכירה " אינן מציבות שום אתגר חדש לתורת השוק . העובדה שחסידי תורת המחירים המקובלת טוענים שוב ושוב שההפך הוא הנכון — מה שהופך את הפרק הנוכחי להכרחי — משקפת את ההבנה המוגבלת של תהליך השוק שתורה זו מבטאת . , הפונקציה של היצרן היא לעסוק לא רק היזמי ( כחלק מתפקידו 3 ) בייצורה של סחורה ובהעברתה למקום שבו תהיה זמינה לצרכן . הוא של הצרכן לכך שהמוצר זמין , להסב את תשומת ליבו חייב גם ולפעמים אפילו על כך שמוצר ידוע רצוי ללקוח . כפי שנגלה , אי אפשר להגדיר תפקיד זה רק כ " יצירת ידע " בעבור הצרכן בנוגע שחרורו של הלקוח להזדמנויות עתידיות או קיימות — אלא זהו . כדי שהוא ימלא את התפקיד הזה , מהצורך להיות יזם לצורכי עצמו על " עלויות הייצור " להיות לא - פעם גבוהות מכפי שהיו ללא התפקיד הזה . הגדרתן של עלויות הייצור המשקפות בצורה הנאמנה ביותר את התפקיד היזמי הזה כ " עלויות מכירה " מציגה אותן באור שונה לגמרי ) ואפשר שגם עוזרת להסביר מדוע פעמי...
אל הספר