אשר למדד אחד — קו העוני — התשובה לשאלה מצויה במניין האנשים העניים . לגבי המדדים האחרים , עלינו לזהות תחילה מיהם אותם " עניים ומעוטי יכולת ", ואז למצוא את הסטטיסטיקה שתתאר את חוויית חייהם . וברגע שאנחנו מנסים לעשות זאת אנחנו נתקלים במחסום . גם אילו עמדו לרשותנו נתונים לפי רמת ההכנסה לא היינו יכולים לענות על השאלה . לדוגמה , לא נפיק תועלת מהשאלה האם היה שיפור במצב האבטלה בקרב העניים , משום שאנחנו גורמים להטיית התשובה בכך שאנחנו עומדים על כך שמושאי הבדיקה שלנו יהיו עניים . לאמיתו של דבר , מה שאנחנו רוצים לדעת הוא האם העניים הצליחו להשיג עבודה יציבה בשכר טוב ) מצב שיוציא אותם משורות העניים ( או האם ילדיהם מצליחים למצוא עבודה . מה שהיינו רוצים שיעמוד לרשותנו כאן באמת הוא דגימת אורך של מעוטי יכולת — אנשים דלי השכלה , במצב ירוד , שחלק גדול מהם מנוע מהשתתפות בחברה האמריקנית . אם המדיניות החברתית מצליחה , נוכל לראות שיפור במצבם לאורך זמן . הדרך המקובלת — למעשה , הדרך המעשית היחידה — להתמודדות עם הבעיה הזו היא באמצעות פילוח לפי גזע . כלומר , השוואת קווי המגמה אצל שחורים עם קווי המגמה אצל לבנים ....
אל הספר