82 | מידת החינוך - התפתחות אישית וקידום הטוב המשותף | נמרוד אלוני לחלון" ; והיו "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי", ו"כולנו ילדים של החיים", וגם "יושב מול הנייר . . . ולא יוצא לי קול, ארצי מולדתי, את הולכת פייפן . . . היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו, אני כל כך עצוב שבא לי לבכות" . אלה היו לי בנסיעה הביתה, נתחים עשירים של חיים במילים נפלאות ובשירה רגישה . לא במקרה בחרתי לפתוח פרק זה בדוגמה מימים משמעותיים שחווינו כאן כקולקטיב ישראלי עם מותו של אריק איינשטיין . דוגמה זו משרתת אותי כדי להציג את עמדתי, שדברים משמעותיים הם קודם כול אלה שאנו חווים אותם כרלוונטיים עבורנו ובעלי חשיבות מעבר לעצמיותנו . מן הצד האחד, כדי שיהיו משמעותיים הם חייבים לגעת בנו, לרגש אותנו, לכבוש את רוחנו ולהתחבר בצורה זו או אחרת אל הזהות האישית ואל ההגדרה העצמית – להשתלב בנרטיב הקיומי שלנו ובמסכת חיינו . ומן הצד האחר, כדי שנחווה אותם כמשמעותיים, עליהם להיות נוכחים בעינינו כחשובים, רציניים, רבי - ערך, איכותיים או בעלי משקל . אלה הם דברים בעלי חשיבות תרבותית וגם בוערים בעצמותינו – ביצירה אומנותית, בתיקון חברתי, בעשיית צדק...
אל הספר