5. "דם גרמני ניגר ברחובותיה של ורשה"

בית העם | 217 בתחילה תכנן לזמן אותם לישיבת אחר הצהריים, אחרי עדויותיהם של רחל אוירבך וד"ר אברהם ברמן על גטו ורשה, לבסוף קבע ההיפך . 70 כך כיוון את אור הזרקורים אל הזוג באופן בלעדי : באותם ימים העיתונים היומיים ירדו לדפוס בשעות הצהריים המוקדמות . ישיבת הבוקר נפתחה בשעה תשע, כעשר דקות הוקדשו למסמכים . אב בית הדין, שופט בית המשפט העליון משה לנדוי, שאל את התובע : "לאיזה פרשה אנחנו נכנסים עכשיו ? ", האוזנר אמר לו : "אנחנו עוברים לפרשת גטו ורשה והמרד" . שמש בית המשפט קרא ללובטקין לעלות, אך לנדוי לא מיהר : "גברת לובטקין עוד רגע, שבי", אמר לה ופנה לתובע : "ראיתי אתמול שעדים בכל זאת נמצאים באולם לפני מתן עדותם . אני מבקש אם יש פה עדים שצריכים להעיד — שיעזבו את האולם, ולהבא אתם תדאגו לזה שיקויים מה שאמרנו" . הייתה זו דרכו להזכיר מהו אופן התנהלותו של המשפט כפי שהוא קבע אותו, כמשפט פלילי, וגם להביע אי נחת משפטית מזימונם של לובטקין וצוקרמן לדוכן . "מר האוזנר, אני מניח שאין צורך להזכיר לאדוני מה שהוא אמר בעצמו על פרשה זו בנאום הפתיחה שלו, אני רוצה לצטט משהו מדברי אדוני" . האוזנר ידע למה התכוון, ומיה...  אל הספר
בית לוחמי הגיטאות

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד