מבוא 43 במזרח אירופה ( וגם במרכזה ) מעין ספריות ציבוריות שבהן נאספו ספרים שנועדו באופן ישיר ללימוד, וגם כאלה שעמדו לעיון . ספרים נתרמו לבית המדרש או נרכשו בעבורו מכספי הקהילה . ספרי בית המדרש היו נגישים לגברים ולנערים בכל עת וללא תמורה . אוספי הספרים בבתי המדרש לדורותיהם היו "מוסד תרבותי וגורם חִברות מן המדרגה 88 הראשונה" . התגברות רוח ההשכלה, הפרודוקטיביזציה וההיפתחות לתרבות ( הגבוהה ) הסובבת חיזקו את תודעת הספרייה בציבור היהודי . משרבו מסגרות הלימוד הפורמליות התפשטה המודעות ורבתה העשייה בנוגע לארגון אוספי ספרים נבחרים לתלמידים . ספריות נפתחו בידי משכילים בצמוד לבתי ספר או במקומם, בבתי כנסת שייסדו משכילים ובבתים פרטיים . לדברי מרדכי זלקין, ספריות אלו היו לעיתים קרובות "השער 89 זלקין אומנם אינו מפרט מה הייתה דרכו נכנס הצעיר אל עולמה של ההשכלה . . . " . החלוקה הלשונית בספריות אלה, אבל לא קשה לנחש שספרים ביידיש לא ניצבו בראש הרשימה, ואולי גם לא בסופה . במסגרת העשייה העברית למען השכלת ההמון, ולעיתים קרובות גם תוך הפצת הרעיון הציוני, נוצרו במפנה המאות מסגרות לימוד חלופיות לשכבות גיל שונות ...
אל הספר