פרק רביעי: חבילה מאמריקה

חבילה מאמריקה 169 מארצות הגוש הקומוניסטי וחשש לשלומם של היהודים בברית המועצות השפיעו גם הם על מדיניות זו . מצד אחר, בן-גוריון, שלמרות נטייתו האישית הפרו-מערבית ניסה להשיג תמיכה חיצונית מרבית במדינה ושמר על איזון בין-גושי, הדגיש מראשית שישראל "דמוקרטית ואנטי-קומוניסטית" . כאשר פרצה מלחמת קוריאה ביוני 1950 וחייבה הכרעה, ישראל סטתה מהקו של אי-הזדהות וצידדה במערב . אף אז היא ניסחה את תמיכתה בזהירות – היא גינתה את צפון קוריאה התוקפנית, בניגוד לדעתן של מפלגות השמאל מבית, אך לא הציעה לשלוח חיילים ללחום בקוריאה תחת דגל האו"ם, אלא הסתפקה בשליחת ציוד רפואי . עם שינוי יחסה של ברית המועצות כלפי ישראל, מדיניות הפנים האנטישמית והגבלת העלייה ממזרח אירופה, משפטי פראג ועלילת הרופאים, הידרדרו היחסים בין שתי המדינות . באותה העת התחזקה הנטייה להישען על ארצות הברית, משהתבהר שממנה, מקהילתה היהודית או מחברותיה המערביות תוכל ישראל לקבל סיוע כלכלי וצבאי . 6 ואולם גם הדרך אל ארצות הברית לא הייתה סוגה בשושנים . ארצות הברית בנתה מערך אסטרטגי של בריתות במזרח התיכון כחלק מהמאבק הבין-גושי, ומערך זה התבסס על מדינות ע...  אל הספר