בשבחי הייחוד הלאומי ובגנות ה"סנוביזם"

פרק שלישי 132 סטיות גסטרונומיות – לא רק של פרטים אלא גם של אומות שלמות . 67 ואומנם, במועדון הלאומים המודרני המזון ממלא תפקיד סמלי, מאחד את בני הלאום ובה בעת מפרידם מבני לאומים אחרים . 68 יהודים בתפוצותיהם, גם כאשר השתלבו בתרבות הרוב מבחינות רבות, בדרך כלל המשיכו להבחין בינם ובין האוכלוסייה הלא-יהודית באמצעות שמירה על חוקי הכשרות . 69 ברם, ייחוד זה לא יכול לשמש כשלעצמו בתפקיד "מזון לאומי" בישראל – הן משום שכמחצית מהיהודים הישראלים לא היו שומרי מצוות, הן משום שהכשרות אינה מבחינה בין יהודי ישראלי ובין יהודי שאינו ישראלי, הן משום שלא כל הישראלים היו יהודים . בכתבה שהופיעה ב"הארץ" ב- 1950 נקבע ש"כל עם זוכה לבישול שהוא ראוי לו" . בצרפת, למשל, מתעניינים כולם בבישול כאחת מאוֹמנויות החיים ומטבחה ידוע לתהילה, ואילו בארצנו יכול כל אדם, "אם לא הצליח במשהו אחר, לפתוח 'מסעדה'", והאשמה היא בנו כולנו, שאיננו דורשים אלא צלחת מלאה מזון "שימלא את הקיבה" . העם היהודי ידוע בעולם בהיותו "אוהב מאכלים טובים", ודווקא בביתו הלאומי מנת חלקו הפוכה . הכתבה לא דנה במזון המוקצב אלא במזון הבלתי מוקצב המוגש לתיירים, ו...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי