מבוא

מבוא 11 המוסדות האמונים על קליטת העולים חסרו את האמצעים לספק להם את השירותים הדרושים, שכן העלייה הגדולה החלה כשהארץ עדיין הייתה שרויה במלחמת העצמאות, 8 והמדינה שיוועה להון רב בעת מחסור חמור במטבע חוץ . רוב העולים החדשים נזקקו לתזונה, לטיפול רפואי, לדיור ולעבודה, אולם המלחמה ייבשה חלק גדול ממערכת הייצור וניתקה את יחסי החליפין של ישראל עם שכנותיה . לנוכח המצוקה והאינפלציה הגואה הנהיגה הממשלה בשנים 1949 – 1953 פיקוח וקיצוב שנודעו בשם "משטר הצנע" . במחצית השנייה של שנות הארבעים רווחו בעולם המערבי דגמים של כלכלה מתוכננת ורבת מעורבות ממשלתית, ומגמה זו תאמה את התרבות הפוליטית של מפלגת השלטון, בעלת הנטייה הסוציאליסטית . הממשלה התערבה אפוא בכלכלה באמצעות שמירה על מחירים נמוכים וחלוקת המשאבים המצומצמים באופן שוויוני בין האזרחים . ואולם הגירעון במאזן התשלומים נותר בעינו והאינפלציה לא דוכאה . התמיכה הציבורית במשטר הצנע נחלשה והשוק השחור שגשג . בשנת 1952 שונתה המדיניות הכלכלית והתמקדה באיזון הגירעון . אומנם השנים 1952 – 1953 היו שנות מיתון כלכלי, אך כושר הייצור המקומי גדל מאוד . אף שמשטר הצנע הסתיי...  אל הספר