משה מנדלסון : התגלות של חוקים ואמיתות היסטוריות 163 על האושר האמיתי ללא דת התגלות מנדלסון השיב כמעט במישרין לקובלנה המוסרית נגד האפליה שבהתגלות הגואלת, כפי שהושמעה בעבר הרחוק מפי הפגאנים . כזכור, על פי קובלנה זאת, קיומו של אירוע ייחודי מסוג זה יוצר קיפוח של מרבית בני האדם בעולם : אם האל לא רק אלוהי היהודים אלא גם אלוהי הגויים, על שום מה כה הירבה לשלוח ליהודים את חסד הנבואה, ואת משה [ . . . ] ואת התורה [ . . . ] והניח לכל השוכנים ממזרח שמש עד מבואו ומקטבי צפון לפאתי דרום לעבוד לאלילים ( יוליאנוס 7 הכופר, נגד הגליליים ) . ואכן, נראה כי קובלנה כזאת עשויה להדהד כרקע לתגובתו של מנדלסון בספרו "ירושלים", גם אם הנצרות הפיצה לאורך הדורות את תכניה של הבשורה על פי ישוע לכלל העמים שבקצווי העולם : אם כדבריכם, אם בלי התגלות יהיה המין האנושי בהכרח רע ומושחת כולו, למה נגזר על רובו לחיות בלי התגלות אמת, או למה נגזר על ההודים שבמזרח העולם ובמערבו לחכות עד אשר ייטב בעיני האירופים לשלוח אליהם מנחמים-מספר והבשורה בפיהם שבלעדיה אי אפשר להם להיות אנשים טובים 8 ומאושרים ? לדבריו, היהדות הציגה תפיסת עולם שונה ...
אל הספר