המפלגות בישראל, 1992 - 102021 בפלסטינים במסגרת האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בסוף 1987 . זאת ועוד, הסכמי אוסלו גם הגדירו את אמות המידה למחלוקת בנושא מרכזי זה בעשורים שלאחריו . שנית, חל שינוי דמוגרפי עצום בהרכב אוכלוסיית המצביעים עם העלייה ההמונית מחבר המדינות העצמאיות ( חמ״ע ) – מדינות ברית המועצות לשעבר ( גלילי וברונפמן, 2013 ) . עולים אלה לא החזיקו בנאמנויות מפלגתיות ישנות, וכך הם הפכו לעיתים לגורם מכריע בבחירות . בעוד רוב רובן של העליות הקודמות לא הקימו מסגרות פוליטיות משלהן, ״נקלטו״ במפלגות הקיימות וכמעט לא נודעו כי באו אל קרבן, כאן דובר בעלייה שונה מבחינה זו . רוב העולים חלקו תפיסה ששילבה ניציות מדינית עם השקפה חילונית ( קונסטנטינוב, 2008 ; קונסטנטינוב ואיצקוביץ׳-מלכה, 2017 ) בה בעת שבציבור היהודי הוותיק כבר השתרש מתאם חיובי חזק בין מידת דתיות לעמדות מדיניות ניציות . תפיסה זו הפכה את העולים למטרה מרכזית מצד המפלגות הקיימות, והביאה לגיבושן של מפלגות עולים מצליחות יחסית ולגיוס חלק מהם להצבעה למפלגות מרכז חילוניות ( שינוי, יש עתיד ) . שלישית, בשנת 1992 נחקק חוק המפלגות . חקיקה זו הייתה צ...
אל הספר