126 שלושה פסוקים מזכירים את העצים בבראשית פרק ב : ט . וַיַּצְמַח יהוה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע ; טז . וַיְצַו יהוה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל ; יז . וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת . אם כן לאן חותרת התורה כאשר היא מספרת לנו את סיפור הבריאה ואת סיפור גן העדן באופן זה ? הפרק נפתח בכך שהאל ״נטע גן בעדן מקדם״, זהו גן מיתולוגי . ניתן לראות בבירור כי הטקסט בפרק ב' הפוך לנאמר בטקסט של פרק א' . הואיל ואין מדובר כאן בשני סופרים שונים, הרי המחבר את התורה כותב במודע טקסט הגיוני לצד טקסט דמיוני . מטרת הטקסט הראשון היא לספר את האבולוציה עד האדם, בעוד מטרת הטקסט השני היא שונה . למן ההתחלה נרמז לנו כי הסיפור קשור לאדם ולא לבריאה . אם נחזור לעצים, נשאל את עצמנו מדוע התורה בוחרת דווקא בסימבוליקה של עצים . בפשט, סיפור האהבה בין האדם לעץ הוא עתיק יומין ומופיע במיתוסים רבים . אציג מספר מובאות במסורת היהודית המתייח...
אל הספר