פרק א - ראשיתה של תקומה

16 | אהרון גוניק אין ספק שהשורשים אשר הצמיחו את התפתחותה של המדינה נשתלו על ידי ראשוני דור התקומה . אף על פי שלא הייתי שותף לעשייתם, אקצה להם פינה בפתיח . לדעתי, שלושה ענקי דור הניחו את היסודות למדינה שבדרך ועיצבו את עתידה . הרצל איש החזון הרצל היה עיתונאי ומחזאי ווינאי אשר למרות היותו חילוני מובהק, ראה את הצורך הקיומי במציאת בית לאומי לפזורה היהודית . “אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" . פסוק זה מספר תהלים ( תהלים, קל"ז ה - ו ) ושבירת הכוס לזכרה של ציון בכל טכסי החתונה, שימשו לאורך אלפיים שנות גלות כערך אמוני הצהרתי בלבד וכסממן ערגה לציון, אך רובם המוחלט של המתפללים לא חשב ליישם ערגה זו על אף שהיו לכך הזדמנויות לרוב . יהדות התפוצות על כל גווניה לא ראתה בהגשמת החזון או התפילה מטרה ממשית . החסידים הטילו את המשימה ( עד עצם היום הזה ) על משיח צדקנו . לכן רק כשני אחוזים מהמגזר הדתי הצטרפו לתנועות הציוניות . הרצל החליט לשבור מסורת עתיקת יומין זו ולהציג במקומה חזון בר ייש...  אל הספר