נספח ב : תפילת נבונַאִד ] 166 ] נקודות משותפות לדניאל פרק ד ולתפילת נבונַאִד 1 . מסופר בלשון מדבר 2 . מלך בבלי מוכה במחלה 3 . נענש בצו האל בגין חטאו 4 . מתגורר מחוץ לעירו בבל שבע שנים 5 . מפגש עם איש יהודי מבני הגולה 6 . נותן כבוד וגדולה לאל עליון 7 . לבסוף נתרפא ( תלוי בתרגום המלה "אחלמת" ) נקודות שונות 1 . שמו של המלך הבבלי : נבוכדנצר כנגד נבני = נבונַאִד = Nabû - na’id ( השם האכדי של המלך הבבלי ) 2 . חטאו : יוהרה לעומת עבודת עבודה זרה ( השוו דנ' ה, ד ) 3 . עונשו : הסרת דעתו ושׂכלו וחיי חיית השדה כנגד נגוע בשחין רע 4 . שמו של היהודי דניאל, כנגד יהודי עלום השם 5 . היפוך האירועים : בתפילת נבונַאִד, הקוסם היהודי מופיע רק לאחר שחלפו שבע שנות מחלת המלך . אין ספק כי האישיות ההיסטורית העומדת מאחורי הסיפור בדניאל הוא נבונַאִד, אלא שהעורך המיר את שמו בשם נבוכדנצר, המלך המוּכּר יותר לקורא העברי . מהמקורות ההיסטוריים ידוע שנבונַאִד, מלכהּ האחרון של בבל, עזב את בירתו לעשר שנים והתגורר בתימא שבמדבר ערב . סיבת היעדרו מבבל לא נודעה ( סביר להניח שהיו לכך סיבות כלכליות בזיקה לסחר הבשׂמים ) , ובגין כך...
אל הספר