14 פרק ראשון בגאווה על מסיימים הזוכים בתארים אקדמיים הבאים ממגזרים ישראליים שלא הייתה להם דריסת רגל באקדמיה . עם כל החיוב שבדבר, קיימת סכנה כי אין הלימה מספקת בין המוסד האקדמי לבין 'המשכילים החדשים' הנקלטים בו כסטודנטים, גם אם אלה עמדו בדרישות הקבלה ההתחלתיות של המוסד . רצוי להאזין לקולותיהם של 'המשכילים החדשים' באקדמיה, המספרים על ניסיונם האישי, ולו רק כדי למנוע את נשירתם בטרם השלימו את לימודיהם לתואר . בהקשר זה יש מקום לשאלות אחדות : האם וכיצד השתנו המוסדות האקדמיים כדי לקבל ולהכיל את 'המשכילים החדשים' והמגוונים באופן המיטיב להם, שיתרום להסתגלותם ולהצלחתם ? האם הרחיבו והעשירו את תוכניות הלימודים כדי לכלול גם את התכנים התרבותיים של 'המשכילים החדשים' ? האם התאימו את שיטות הלימוד לכישוריהם ולהרגלי הלמידה שלהם ? שאלות אלה מצריכות חקר של המוסדות האקדמיים ושל מדיניותם . נוסף על כך, קיימות שאלות הנוגעות לחברה בכללותה, ובהן : מה המטען שמבקשי ההשכלה החדשים מביאים בכניסתם לאקדמיה והאם המטען הדרוש להצלחה בלימודים אקדמיים מצוי באמתחתם ? אם נשתמש במשל הידוע על ה'עגלה' המלאה או הריקה בידע, בערכים ...
אל הספר