143בין לייק סקסס ( 1947 ) לאוסלו ( 1993 ) מכוונים לגוש זה . ברורה לכן התפיסה שהיו לה תומכים רבים בירושלים, שחייבה כצו קיום שני בחשיבותו רק למטרותיה הביטחוניות יצירת קשר כלכלי עם השוק האירופי המשותף . המניעים לקשר עם הארגון הזה חרגו מהתחום הכלכלי . הייתה אז בארץ ציפייה שקשר כזה יוכל לחלץ את המדינה מבדידותה המדינית ולכן הוא נראה בעל חשיבות אסטרטגית מרחיקת לכת . מעבר לכל אלה תאם הקשר עם השוק המשותף את הדימוי העצמי של רבים בעילית הישראלית . בן-גוריון טען לפני כתב של העיתון Figaro ש׳אירופה עם ההסטוריה שלה, התרבות הרוחנית, הפילוסופיה והמסורת הנה השכן הברור ביותר שלנו׳ . 11 הצטרפות לשוק המשותף הייתה עשויה להעצים גם את הדימוי הבין-לאומי של ישראל כמדינה מודרנית מערבית, מדינה אירופית יהודית כפי שתיאודור הרצל חלם עליה . אילו אמצעים היו אז ברשותה כדי לקדם מטרה שאפתנית ומסובכת זו ? גדי היימן שחקר את הנושא, מצא כי בן-גוריון ציפה שהקשרים ההיסטוריים והתרבותיים עם אירופה יקדמו את הדיפלומטיה הישראלית בנושא השוק המשותף . 12 התקווה הקונקרטית הייתה שהרפובליקה המערב-גרמנית תסייע מסיבות מוסריות . ישראל אף קי...
אל הספר