326 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל רוב ההסכמים שנחתמו לא מומשו . היו לכך סיבות אובייקטיביות, כמו העובדה שמדובר היה בשתי כלכלות שהורגלו לפעול עם שווקים שונים ( מצרים עם השווקים הערביים וישראל עם אירופה ) , שאיכות המוצרים הישראליים ומחיריהם לא תאמו לשוק המצרי ולהפך, וכן שנדרש זמן כדי לבנות ערוצי קשר יציבים ואמינים עם חברות ואנשי עסקים . בד בבד יש להסביר את התופעה של שלום קר מסחרי וכלכלי במגבלות מצריות בירוקרטיות שרובן פוליטיות . כפי שניתחה זאת אמירה אורון, התקוות הישראליות בתחום זה היו גדולות . הייתה אמונה בישראל כי הקרבה הגיאוגרפית וקיום הקשר היבשתי ישמשו כגשר לשתי הכלכלות, המצרית והישראלית, שלמרות השוני ביניהן השלימו זו את זו בכך שלישראל היה ידע טכנולוגי ולמצרים כוח עבודה זול ומיומן . האופטימיות הייתה מנת חלקם גם של אנשי עסקים מצרים שרבים מהם באו במהלך השנה הראשונה של השלום לנציגות הישראלית בקהיר, ולפי עדותו של דובק, ‘שמעו והשמיעו אלף ואחת הצעות׳ . 49 הסחר ההדדי לא התפתח . נתוניו לעשור הראשון ( ראו בלוח שלהלן ) מצביעים על שתי עובדות בסיסיות . ראשית, שישראלים ששו למכור יותר משהמצרים שש...
אל הספר