נשק גרעיני לישראל

276 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל העצמאות לאחר 1948 הייתה זמנית ועל ישראל להתכונן לסיבוב מלחמתי נוסף שייכפה עליה . תחושה זו ליוותה אותו גם לאחר הניצחון הצבאי המזהיר של ישראל במלחמת ששת הימים . בן-גוריון העריך כי אינו בטוח ש׳זוהי המלחמה האחרונה [ . . . מלחמת ] ששת הימים אינה הקרב האחרון [ . . . ] זה ההבדל בין ניצחון 21 שלנו ובין ניצחון אפשרי שלהם, ואם [ הם ] ינצחו אותנו, [ הם ] ישמידו אותנו׳ . חששות אלה לוו בתפיסה שהשינויים בשדה הקרב המודרני יביאו לאזור מערכות נשק מתקדמות שיגבו מישראל, גם אם תנצח בקרב, מחירים קשים וכואבים למדינה המבקשת לחיות באורח חיים מערבי כחברה אזרחית ‘נורמלית׳ . לכן תהליך שיקומה של ישראל לאחר כל מלחמה יהיה קשה יותר ויימשך יותר . לבסוף, אף שבן-גוריון העריך מאוד יחסי קרבה אסטרטגית עם מעצמות עולמיות, חיזק מבצע סיני ב- ,1956 שבסיומו הפנתה ארצות הברית באופן בוטה גב לבריטניה, בעלת הברית המסורתית שלה, את ספקנותו בהסתמכות יתר עליה . לפיכך, ומכיוון שהבין שישראל תיאלץ להתמודד עם סכנות כאלה בעתיד, הוא הכריע בעד אופציה גרעינית אפקטיבית . מעבר לקביעות נוקבות אלה לא השאיר המנהי...  אל הספר