הקמת הוועדה הממשלתית לענייני ההרס ופעילותה

הרס העיר העתיקה 229 הרכוש שנהרס לא שותפו בה, וגם השם שניתן לה — 'הוועדה בקשר להריסות בעיר העתיקה בטבריה' — מדבר בעד עצמו . הריסת העיר לא נחקרה אף שההרס היה כמעט מוחלט . ברור אפוא שבהקמת הוועדה לא התכוונה הממשלה לחקור את מדיניות ההרס, את הצידוק לו ואת העוול שנגרם לתושבים, אלא 'לחסל' את ספיחי הפרשה . נראה שהיא הוקמה בכל זאת משום שהנפגעים היו תושבים יהודים, שרבים מהם השתתפו במערכה על העיר ובפינוי הערבים ממנה ועתה מצאו את עצמם בפני גורל דומה . מיד אחרי קבלת ההחלטה החל שר המשטרה לפעול . ב- 16 בינואר 1949 הוא פנה לעיריית טבריה ולמשרדי האוצר, העבודה והפנים, וביקש שימנו את נציגיהם בוועדה . 69 במהלך ינואר הושלם התהליך, ולצד שטרית מונו לוועדה הממונה על מחוז הגליל הר- אבן, מהנדס מחוז הגליל ונציג משרד העבודה א' ברגר, נציג משרד האוצר א' עקביה, נציג משרד המסחר והתעשייה י' ברין, 70 נציג האגף לתכנון במשרד הפנים ב"צ השמשוני וסגן ראש עיריית טבריה ונציג העירייה מ' וייס ( צחר ) . 71 רכז הוועדה היה מוגרבי, מזכירו של שר המשטרה . 72 הוועדה פעלה שנה, מ- 5 בפברואר 1950 ועד ל- 18 בפברואר 1951 , ואז הגישה את המל...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי