היחידה : 1967 - 1968 | 49 רוב האנשים שהכרתי בחיי, שהגשימו יעדים גדולים, הקפידו תמיד על הפרטים הקטנים . התחנה הבאה באותו בוקר היתה כיתת לימוד . לכיתה נכנס סא"ל עוזי יאירי, מפקד היחידה . שמונה שנים מאוחר יותר הוא ייהרג במהלך חילוץ בני הערובה במלון "סבוי" בתל-אביב . יאירי ניגש ללוח וצייר נקודה . "הנקודה הזו מסמלת כל אחד מכם", הוא אמר . אחר כך צייר מעגל מסביב לנקודה . "המעגל הוא הצוות שלכם . כל מה שאתם אומרים מעבר לצוות שלכם שייך לעולם כולו . למדו לשמור על הסודות שיפקידו בידיכם . אל תשתפו בהם אחרים : לא צוותים אחרים . לא החברוֹת שלכם . לא המשפחות שלכם . אף אחד" . בהמשך הגיע תורם של החבלים . אלה השתלשלו ממסגרת מתכת בגובה שישה מטרים . "תתחילו לטפס, ידיים בלבד, רגליים בתשעים מעלות", פקדו עלינו . תוך חודשים ספורים כבר הצלחנו לטפס פעמים רבות ללא מנוחה . האחיזה בחבל המחוספס גרמה לכפות ידינו להתעבות כמו קליפת תפוז ולקבל גם צבע דומה . באותם ימים, די היה במבט חטוף בכפות הידיים כדי לזהות חייל מהיחידה . * * * האימונים ביחידה היו מפרכים ותובעניים, אך היתה להם תכלית הגיונית . הם שילבו סיבולת עם חשיבה ....
אל הספר