כנראה אלו של המלכה עצמה , נפגעו מהמרירות ומהקיטוב שיצרה 3 השביתה . מזווית אחרת , מחזות האלימות שימשו תזכורת בלתי 4 רצויה לכך שתאצ ' ר צדקה מאוד כשדיברה על " האויבים שבפנים " . בריטניה התגלתה כמקום שאינו נעים ובריא כל כך כפי שדמיין אותו סקארגיל הואהממסד המוגן והנוסטלגי . ואף שהכול כמעט האמינו ש האשם בכך , מעטים בלבד חשו הכרת תודה כלפי ראש הממשלה . לא שהיה לה אכפת . עמיתים , בכירים בשלטון ויועצים אמרו לה בכובד ראש כי אַל לה לשמוח לאיד , אולם בעת שנשאה דברים , בלי נאום כתוב מראש , בכנס השלטון המקומי של השמרנים , היא אמרה שזה בדיוק מה שהיא מתכוונת לעשות . האמת היא שהיו סיבות רבות לשמוח לאיד . תבוסתה של השביתה שארכה שנה לא הוכיחה בהכרח שהרפורמות של הממשלה בענייני איגודי העובדים פעלו , או שעתיד כלכלי טוב יותר ניצב בפתח . למעשה , ההפך היה נכון : ההססנות בשימוש בחוקי תאצ ' ר הייתה גלויה לכול , ועסקי הפחם הבריטיים התבררו כחסרי עתיד רחב היקף — תנאי פיטורים נדיבים אפשרו לרבים מהכורים לשעבר להתחיל מחדש , אבל לא בתחום הכרייה . עם זאת , השביתה הוכיחה איגודיםאיגוד או קבוצה שלדבר חשוב אחד . היא הראתה ...
אל הספר