אופטימיות, הומור והוקעת הקיטורים

70 צנע בארצנו הקטנה : המשפט במישור הכלכלי להבדיל מעיתוני המבוגרים, טרוניות על איכות המזון בתקופת הצנע היו נדירות מאוד בעיתוני הילדים . תלונה יוצאת דופן על איכות הלחם בארץ כתבה הילדה רבקה בולימובסקי, בת עשר וחצי, במדור 'אני חושב . . . ' ( שלפעמים נקרא 'אני חושב' או 'אני חושב ש . . . ' ) ב הארץ שלנו . לדבריה, לא פעם הלחם שנותר למאכל מלוכלך בסיגריות, ברמשים ובאבנים, ולכן יש להשליכו לפח . העיתון ענה לה, כי 'מצויים גם אנשים המבזבזים לחם בלא סיבה מספקת, או מאכילים בו עופות ובעלי חיים' . 42 יותר מטרוניות, נפוצים היו מכתבי ילדים שנדרשו למצב בהשלמה, אולי אף מתוך הדחקה, ובכך ביטאו עמדה מפויסת כלפי מציאות המחסור והתבוננות בחצי הכוס המלאה . כך למשל, שירה של הילדה רחל זקוביץ, בת 11 וחצי מחיפה, שפורסם ב דבר לילדים : צנע, צנע במדינה, / בארצנו הקטנה . / צנע, צנע על כל שעל . / מן החוט ועד שרוך נעל . / תוצרת חוץ אסור לקנות, / לכל דבר — מדות קטנות . / הכל, הכל בזעיר אנפין, / הכל, הכל — טפין, טפין . / / אך כל אדם נבון / ידע : אין זה אסון, / כי על-ידי כך המדינה תחשל, / יעבר זמן מה — המצב יוקל . / / תתפתח ת...  אל הספר