2 לנוס מהפוליטי: זמן תרבותי וזיכרון א־היסטורי

80 שלמה זנד ב – 1977 התחלתי את לימודיי בבית הספר הגבוה ללימודי החברה ( E . H . E . S . S ) בפריז . היוקרה הרבה שהוא הקרין פיתתה אותי . אף על 84 כמעט פי שהוקם כמוסד עצמאי לחלוטין רק שנתיים קודם לכן, כל סטודנט בוגר תואר ראשון בהיסטוריה בעולם המערבי ידע על הקשר האמיץ בינו ובין אסכולת ה אנאל . ואמנם, רבים מתלמידיו הגיעו מארצות אחרות . למדתי ב"אקול" חמש שנים . סיימתי בו תזת דוקטורט וזכיתי אף להורות בין כתליו זמן קצר לפני שובי לתל אביב . למרות הספקות והחששות שכרסמו בי מהילת היוקרה שאפפה אותו, מפגשי עם בית ספר זה היה אחד האירועים החשובים והטובים שהתרחשו בחיי . בזכות מוסד צרפתי זה נעשיתי היסטוריון המתפרנס ממקצועו, ובגינו גם הפכה ההיסטוריה למרכז מעייניי התאורטיים . המפגשים עם המורים השונים ועם סטודנטים צרפתים ולא צרפתים היו מפרים ומגרים . חלק מהדימויים ההיסטוריים הקודמים התחלף ופינה את מקומו לתפיסות גמישות ודינמיות יותר . הפלורליזם המתודולוגי והדיאלוגים המצטלבים עם האנתרופולוגיה ועם הסוציולוגיה שבו את לבי לחלוטין . הזמן הטכנו – חברתי שגיבשתי לעצמי בתל אביב התרכך במקצת וזכה לממדים נוספים . מעתה,...  אל הספר
רסלינג