פרק 2: מעיין הנעורים

891׀ חלק שלישי : הדור הבאמ העידן ההוליסטי עצמה שהיא אינה סובלת מאלרגיות או מבעיות עיכול ושפצעי הרפס שליוו אותה מילדותה נעלמו . כשנפצעה קשה בתאונה החלימה במהירות, גיל הבלות לא זימן לה גלי חום או מצבי רוח, ושערה — את זה כל אחד יכול לראות — עדיין מלא ומבהיק . היא מלמדת יוגה שבעה ימים בשבוע, לפחות שמונה שעות ביום, ואף פעם לדבריה היא לא עייפה . את ניסיונה בשתיית שתן היא מוכנה לחלוק עם כל מי שמעוניין והיא אף מקיימת סמינרים בנושא . היא נולדה ב- 1963 בשם יפעת לוי וגדלה בתל אביב . בספרה "להיות" ( הוצאת שאקטי מאי ) שראה אור בשנת 2020 היא מספרת שהיתה ילדה מתוקה וחובבת תשומת לב, אבל עם זאת, משחר ילדותה העסיקו אותה גם שאלות קיומיות כבדות משקל . כבר בגיל עשר החליטה לא להזדקן לעולם, מפני שחששה מאוד מן היום שבו עור פניה יתקמט, לכן תכננה להתאבד עם הגיעה לגיל שלושים . כשמלאו לה ארבע-עשרה החלה לתרגל יוגה ובהמשך היתה למורת יוגה וזן וגם החליפה את שמה לשאקְטי, שעל פי ההינדואיזם משמעו אנרגיה חזקה שיושבת בתחתית עמוד השדרה ועל היוגי להעיר אותה ולהעלותה למרכז הראש . שנים רבות חיה מחוץ לישראל . היא לימדה בקנדה, ...  אל הספר
תכלת הוצאה לאור