טיפול נרטיבי׀ 3 5 או לזרועות אחרים, אלא להחליט מה אני עושה בעצמי . עד היום אני זוכר מה זמזמתי לעצמי ללא קול תוך כדי מסע הלוויה כדי לחזק את עצמי, מילים השמורות עמי ומציפות אותי בדמעות של התרגשות בכל עת שאני נתקל בהן . בדיעבד, הרגשתי שכבר במסע הלוויה התחלתי לספר לעצמי סיפור מתאים, איתו יוצאים לדרך חדשה . הסיפור החדש היה היכולת "להוביל", וההחלטה האופרטיבית המיידית שקיבלתי היתה הדרכה בתנועת נוער, בכל מחיר ( למדתי בשכונת בית וגן בירושלים, והמחיר היה צעידה רגלית של כעשרה קילומטרים בכל מזג אוויר בשבתות, כדי להדריך בשכונת רמת אשכול ) . מאותו רגע היא מילאה כמעט את כל ישותי, ולא רק מפני ששם פגשתי את רעייתי לעתיד . . . אל החוויה הארגונית הושלכתי כאשר מוניתי לראש מחלקת הדסק ( ללא כל רקע קודם ) בשנת 1997 . את החוויה המפוקפקת של פיגועי 1996 חוויתי עדיין כראש צוות חקירות, שעקב מקרוב אחר הקשיים של המענה המודיעיני והדסקאי, כמו גם אחר הצלחות נקודתיות ואחר הניסיון להבְנות אותן לתהליכי עבודה ארגוניים . מצאתי את עצמי בונה בהדרגה, עם שותפים אמיצים לדרך, "סיפור ארגוני חדש", שאליו גררנו כמחלקה ( אחת מני רבות ...
אל הספר