[ 190 ] תוס פות רמ ב ״ ן ל פיר ו שו ל תורה 98 לאחר מכן ציטט רמב"ן שלוש דעות בחז"ל בעניין זה : דעת ר' מאיר ימים ובנים . שהברכה היא שלא הייתה לו בת, דעת ר' יהודה שהברכה היא שהייתה לו בת, ודעת אחרים שהברכה היא שהייתה לו בת ובכל שמה . רמב"ן ביאר את דעת ר' מאיר ור' יהודה על דרך הפשט ומחשבות בני אדם, ואת דעת אחרים בעמקות על דרך הסוד . רמב"ן לא ביאר לקוראיו מה ראה לבאר את דעת אחרים דווקא על דרך הסוד, בצורה 99 שונה מאשר את דעת ר' מאיר ודעת ר' יהודה . במהד"ב הסביר רמב"ן מה ראה לבאר את דעת אחרים בדרך שונה מאשר את דעת ר' מאיר ור' יהודה : לדעת רמב"ן אי אפשר לבאר על דרך הפשט את ההבדל בין דעת ר' יהודה ודעת אחרים . לא ייתכן שלדעת אחרים הברכה הגדולה שבירך ה' את אברהם קשורה לשמה של הבת בלבד . לכן טוען רמב"ן כי מן ההכרח הוא לבאר שאחרים מוסיפים לדברי ר' יהודה סוד עמוק, שאותו הוא גילה כבר במהד"ק . יש לציין כי רמב"ן מקפיד בדרך כלל על הפרדה בין רובדי הפירוש השונים ועל עצמאותו של כל אחד מהם, אבל כאן הוא נזקק לדרך הסוד שהיא לדעתו הדרך הבלעדית להבנת המאמר המדרשי . אולי יש בתוספת הזאת מעין התנצלות של רמב"ן על כ...
אל הספר