חל מי המוות הזה, לגזאזלמ 67 בסטנפורד, אישה מקסימה שמסורה בידה האחריות העצומה לסייע למטופלים בסוף חייהם . אם אשמע מד"ר מ' שהטיפול באימונוגלובולין לא עובד, אני מאמינה שאבחר בטיפול פליאטיבי, ובסופו של דבר בהתאבדות בסיוע . איני רוצה להתנסות בעוד אמצעים דרמטיים . אבל האם ההחלטה הזאת תהיה שלי לבדי ? חברינו היקרים הלן ודיוויד מביאים לנו ארוחת ערב, ואני מספרת להם שטיפול פליאטיבי והתאבדות בסיוע יהיו בבחינת הקלה, אם יתברר שהטיפול הנוכחי שלי לא יעיל . דיוויד משיב במהירות, "לגוף שלך יש רק קול אחד בהצבעה . " מתחוור לי, כפי שאירע פעמים רבות השנה, שהמוות שלי אינו רק שלי . יהיה עלי לחלוק אותו עם אלה שאוהבים אותי, בראש ובראשונה עם אֶרְב, אבל גם עם בני משפחה אחרים ועם חברים קרובים . מעגל החברות והחברים שלי תמיד היה חשוב לי, ובכל זאת אני מופתעת מעומק הדאגה שרבים מהם מפגינים מאז הגיעו לאוזניהם החדשות על המחלה שלי . איזה מזל יש לי, להיות מוקפת באנשים אכפתיים כאלה ! כשרשימת שיחות הטלפון והמיילים נעשתה ארוכה מכדי שאענה לכל אחת ואחד בנפרד, נקטתי צעד בוטה וכתבתי מייל קבוצתי לכחמישים חברות וחברים . זוהי ההודעה ...
אל הספר