4.2. חלקים מסדרי העבודה שהתחדשו בבית המדרש התנאי

311 סיכום ומסקנות 311 שמחוץ לאוהל מועד . אולם בספרות התנאית ישנה הנחה רווחת שהכוונה היא למזבח הזהב . מסורת זו נוצרה, כפי שטענתי, מתוך שיקולים טקסטואליים וחוץ טקסטואליים והיא אינה נובעת מידיעה אודות סדר העבודה בבית שני . ה . ערבוב דם הפר והשעיר – על פי המשנה ( ה, ד ) ההזאות על המזבח נעשו לאחר שערבבו את דם הפר ואת הדם השעיר יחדיו . ייתכן שכך יש להבין את הפסוק בויקרא טז, יח אך אין הכרח בדבר . כפי שראינו ( עמ׳ 131 ) , במגילת המקדש התפרשו הדברים כך שגם בהזאות על המזבח מזים את דם הפר ודם השעיר בנפרד, ואף הברייתא בבבלי נז ע״ב מלמדת שהתנאים נחלקו בשאלה האם יש לערבב את הדם לקראת ההזאות על המזבח . גם בדרשת הספרא התומכת, בסופו של דבר, בעמדת המשנה ראינו שעולה אפשרות להסביר אחרת את הפסוק ובהתאם לשיטה התנאית הסוברת שאין לערבב את הדם . נמצא, אם כן, שהתיאור שבמשנה הוא פרי של דיון בית מדרשי והוא אינו נובע ממסורת קדומה יותר . ו . זריקת השעיר המשתלח מהצוק – בניגוד למספר חוקרים שטענו כי ניתן למצוא 4 הד למסורת זו בספר חנוך ובדבריו של פילון, הדיון המחודש שערכתי בנושא זה הביא אותי למסקנה שבמקורות קדם תנאיים ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן