2.4. שני אילים בלבד – מדוע?

מכפרת המקדש לכפרת הקהל 84 נראה שהדרשן מבקש להפריד בין הכפרה להקרבת קורבן העולה ולהסביר את הפסוק כך שכשם שעולתו קודמת לעולם העם, כך כפרתו, שלא על ידי העולה, קודמת לכפרת העם . אפשר אם כן, כפי שטענה ורמן, שהתפיסה התנאית שצמצה את ממד הכפרה של העולה, אף ביקשה לאחד בין קורבנות המוסף המוזכרים בויקרא טז ובין אלו המוזכרים בבמדבר כט, על מנת לאפיין את קורבנות המוסף כולם כמערכת נפרדת ממערכת הכפרה . מעניין לציין, אומנם, שבספרות התנאית נראה שמצאנו תפיסות חולקות באשר לשאלה האם ישנו מרכיב של כפרה בקורבן העולה . מצד אחד מספר מקורות מדגישים את העובדה שדווקא החטאת מכפרת ולא העולה : כך, לדוגמה, בדרשת הספרא העוסקת בציווי של התורה ליולדת להביא חטאת ועולה ( ויקרא יב, ו ) , אך לאחר מכן 0 עושה שימוש בלשון יחיד בתיאור ההקרבה עצמו : ״והקריבו״ – מה תל׳ ? לפי שהיא טעונה שנים, יכול יהוא שנים מעכבין אותה ? תל׳ לו׳ ״והקריבו״, אחד מעכבה אין שנים מעכבין אותה . ואיני יודעת אם חטאת אם עולה כשהוא או׳ וכיפר, מה מצינו בכל מקום כפרה בחטאת, אף כן כפרה בחטאת . ההנחה הפשוטה של הדרשן היא, אם כן, שדווקא החטאת מכפרת . כך גם בדרשת ...  אל הספר