9 פרק שלישי : מערכת הכפרה ביום הכיפורים – בין המקרא לספרות התנאית 9 כָּל הַנֹּגֵעַבְּמֵת בְּנֶפֶשׁהָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן ה׳ טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל . על פי הנאמר כאן, עצם הימצאותו של טמא במחנה ישראל מטמאת את המשכן . כך גם בהמשך שם, פסוק כ : וְאִישׁאֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁהַהִוא מִתּוֹךְהַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁה׳ טִמֵּא . במקומות אחרים במקרא מצאנו שגם החטאים של בני ישראל מטמאים את המשכן . כך, לדוגמה, בויקרא כ, ג : וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁהַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹמִקֶּרֶב עַמּוֹכִּי מִזַּרְעוֹנָתַן לַמֹּלֶךְלְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי . שמטרתו של קורבן החטאת במקרא אינה לכפר על במספר מחקרים הסביר מילגרום האדם אלא על המזבח ועל המשכן, לאור ההנחה שהחטא מטמא את הקודש . תפקיד 4 בכך הוא הסביר קורבן החטאת הוא לחטֵא, לנקות ולהסיר את הטומאה מן המשכן . הערה ; מילגרום, ויקרא, עמ׳ 4 - ,45 58 - 61 , 76 - 78 , 10 - 11 , 985 - ,976 100 - 100 ; הנ״ל, חטאת מדורגת, עמ׳ 145 ; קנו...
אל הספר