2 אלימות

פציפיזם והתנגדות 67 התודעה הלאומית . זו אומנם אינה הסוגיה היחידה שבה הוא עוסק בפרק זה, אך ללא ספק מדובר בסוגיה הבולטת והחשובה ביותר . מרבית הסוגיות האחרות מקבלות את חשיבותן מתוקף יחסן לתהליך זה . כך למשל יש להבין את טענתו של פאנון שהעולם הקולוניאלי הוא עולם מניכאי, מוציא : ״אזור המגורים של המיושבים אינו חלקו המשלים של אזור מגורי המתיישבים . שני האזורים מנוגדים זה לזה, אך אינם נענים לאחדות עליונה . הם נשלטים על‑‑ידי לוגיקה אריסטוטליאנית טהורה ומצייתים לעיקרון של שלילה הדדית : לא ניתן לפשר ביניהם, האחד 110 פאנון אינו מעלה טענה זו על מנת תמיד סותר את האחר״ . לציין עובדה ותו לא, על מנת לשרטט מצב עניינים באופן אינפורמטיבי . הוא מצביע כאן על העובדה שלא תיתכן סינתזה גבוהה יותר בין שני הממדים של העולם הקולוניאלי . לכך השלכה רחבת היקף . ראשית, משמעות הדבר היא שאין טעם במרדף אחר הכרה אמיתית מצד הקולוניאליסט . אין בכוחה של הכרה כזו, גם אם תיתכן, להתגבר על הדיכוטומיה היסודית שפאנון מצביע עליה . שנית, שינוי יכול לבוא לידי ביטוי רק בסילוק אחד מצידיה של הדיכוטומיה : סילוק המתיישב או סילוק המיושב . לכ...  אל הספר