גבריאלה מן 210 הפרק קושר בין המושג זולתעצמי לבין שני מושגים בודהיסטיים מרכזיים, רֵיקוּת והשתוות הנפש . זולתיותעצמי והמושגים הבודהיסטיים הללו מבוססים על אותה אמונה שעל פיה התמרות בתודעה מתרחשות בתוך הנפש ובאותה עת הן תלויות הקשר . זולתיותעצמי מתניעה התמרה של נרקיסיזם ארכאי לנרקיסיזם בוגר, באמצעות ויתור על מַאֲווַיִּים אישיים והתמרתם לדאגה לרווחת הזולת . תהליך זה נובע יותר מהבטחה אתית מאשר מעמדה רגשית . המסורת הבודהיסטית שואפת לאידאלים דומים, אלא שהיא אף מציעה אופני פעולה מפורשים אשר מתניעים את ההתמרות הללו . המאמר מדגים כיצד מסורת זו תורמת לתהליך האנליטי ומעשירה אותו . שתי וינייטות מדגימות תהליך התמרתי . הדוגמה הראשונה מתארת כיצד באנליזה, הטרנספורמציה של העצמי מונעת על ידי זולתיותעצמי אשר קרובה במהותה לעיקרון הבודהיסטי של ריקות . הדוגמה השנייה ממחישה כיצד סערת רגשות אישית מותמרת לחוויה על‑‑אישית, באמצעות אקט המייצר השתוות נפש, ריקוד במעגל, במסגרת תהליך קבוצתי . שתי הדוגמאות מעבירות את הרעיון שזולתיותעצמי מועצמת כאשר אנו שרויים בהקשבה לא מובנית ופותחים עצמנו אל הבלתי ידוע, החדש, זה שטרם ...
אל הספר