| 341 נורד אה לא שווה נ חינוה ורב-תרבותיות מועילה ליכולת ההתפתחות של נשים בכיתה . מכל מבחינה אחרת, זולת זו הדתית — מבחינה חברתית, מבחינת ההכנה לחיים בחברה דמוקרטית ושוויונית — הפרדה מוחלטת בין בנים לבנות היא אנטי- חינוכית . הגישה הרב-תרבותית שבבסיסה ערכים ליברליים של שוויון אינה סובלת הפרדה זו, אשר בחלק מהמקרים מגיעה להדרה . קיימים גם קשיים מנהליים לא מבוטלים : האפשרות להפרדה המינית לא נקבעה בחוק החינוך ( או בכל חוק אחר ) , שר החינוך או מנכ"ל משרדו מעולם לא הורו על הפרדה זו במסמכים הרשמיים הגלויים ( וספק אם החוק מאפשר להם לעשות כן ) ויש ספק רב אם לגופים ממונים — כמו מועצת החינוך הממלכתי-דתי המחליטה בפועל על ההפרדה הזו — יש כלל סמכות להורות על הפרדה זו . להלן נבדוק אם הפרדה זו תואמת את החוק הישראלי . מזכ"ל בני עקיבא שפרש מתפקידו, דני הירשברג, מותח ביקורת קשה על מגמת ההפרדה הגוברת בחינוך הדתי-לאומי : "יש איזה עגל זהב בציונות הדתית, שככל שנפריד יותר — נצליח יותר . לדעתי מערכת החינוך הדתית הפרידה את עצמה לדעת . אנחנו מאמינים שצריך לחנך באופן טבעי, ולכן בנים ובנות נמצאים יחד, אבל בצניעות" (...
אל הספר