| 145 ישראל ימדינה חצי-ליברלית כוללת סממנים מובהקים של משטר ליברלי, היא לא נולדה יש מאין . ההכרזה מהווה המשך ישיר למסורת הקהילתית היהודית וליישוב העברי בארץ ישראל שהתארגן במסגרות דמוקרטיות מובהקות, המשתקפים בכתבי בן גוריון כבר בשנות השלושים, ומבחינות רבות שימשו מופת לחברה דמוקרטית וממושמעת, ללא כפייה חיצונית, בעלת תרבות גבוהה ושירותי בריאות וחינוך ברמה מערבית ( רבין, 291 , 299 ; שורץ, 10 - 23 ) . ביטוי לכך ניתן למצוא כבר בראשית פעילות התנועה הציונית, ששאפה להקים בית לאומי ליהודים בו ישבו כשווים לשכניהם, ושהעניקה זכות בחירה דה-פקטו לנשים כבר בבחירות לקונגרס הציוני הראשון ב- 1897 ( זכות שאושררה רשמית בקונגרס השלישי ) . מדובר בהחלטה ליברלית יוצאת דופן על רקע עולם מערבי שהעניק זכויות הצבעה לנשים רק בשנות מלחמת העולם הראשונה ולאחריה . מגמות ליברליות אלה ניתן למצוא בכתביהם של הוגי דעות מראשית ימיה של הציונות : התייחס לכך בחריפות זאב ז'בוטינסקי במאמרו "המזרח" כשקרא לזנוח נורמות המפלות נשים כחלק מהיהדות, והסביר זאת דוד, הדמות המציגה את המדינה היהודית העתידית בספרו של הרצל אלטנוילנד ( 67 ) : . ...
אל הספר