| 75 בייורות -ל הרב-תרבותיות התחשבות בתרבויות המיעוט בגישה שמבקשת מהן להתאים את עצמן לערכים ליברליים כדי לזכות בהכרה ובזכויות . עמדה זו מציעה להעניק לקהילות סמכויות נרחבות בכל הנוגע לחבריהן, בכפוף לכך שתינתן להם אפשרות ( פורמלית ) לעזוב את הקהילה . מאחורי הצעה זו עומדים לכאורה ערכים ליברליים קלאסיים של הכרה בשונה . יש להבחין את המודל הליברטריאני מהמודל הקהילתני . ההבדל ביניהם הוא קיום זכות היציאה שקוקת'אס דורש את קיומה, מתוך תפיסה שיש מרחק מסוים בין הפרט לקהילה אליה הוא משתייך ( מרחק שכמעט לא קיים לפי הקהילתנים ) . עם זאת, שני המודלים מבוססים על מעין רלטיביזם והטלת ספק בלגיטימיות של גורם מדינתי מרכזי להתערב בנעשה בקהילה האוטונומית . ניתן להשוות מודלים אלו לשיטת המילט העות'מאנית, בה השלטון המרכזי ( שלא היה ליברלי ) כמעט לא התערב באוטונומיה הנרחבת ובפעילותן של הקהילות הדתיות השונות . בעקבות יכולתן של הקהילות לדכא את הפרט, קימליקה כינה את שיטת המילט "פדרציה של תיאוקרטיות" ( 1992 , Kymlicka ) . כיום ברור ששיטה זו — שהתאימה בעבר למשטרים לא ליברליים שהורכבו מקהילות הומוגניות יחסית והעדיפו שמ...
אל הספר