| 287 "גנב חסר מצפון" קו ההגנה של הנאשמים היה שקוף : לצמצם נזקים . לכן בחר לוי להודות כבר בישיבת הפתיחה ברוב העובדות, אבל כפר בגניבת הכספים ובמעשי המִרמה . שקל אחד מכספי העמותה לא נחת בכיסו הפרטי, טען . שקל לא נלקח לצרכיו הפרטיים . מה עשה, אם כך, בכסף הרב שמצא דרכו דווקא לחשבונותיו ? את הסוד הזה שמר ח"כ לוי לעצמו . רק עם סיום המשפט ניסה לרמוז ששלח יד אל מאות אלפי השקלים בשליחות ולמען אחרים . שהוא בסך הכול, היה השליח, איש הביניים, הצינור של הנהנים האמיתיים מהגניבות . לוי נראה בישיבות הראשונות של המשפט נינוח, רגוע, כאילו הוא יודע משהו שהתביעה והשופט אינם יודעים עדיין . המשהו הזה, התגנב החשד, היה מצעד העדים שחזרו בהם בבית המשפט מהודעותיהם במשטרה . הם הפכו לעדים עוינים, לא הבינו מה שואל אותם התובע, בנו לעצמם גרסה מתקנת . העדות שמסרו במשטרה נמחקה פתאום מזיכרונם . היה צריך לראות את החבורה הזאת, שכמה מאנשיה מילאו תפקידים ציבוריים נכבדים, כדי להבין מהי תרבות הפשע, לאן היא חילחלה, ומדוע שלטון החוק בישראל נמצא בסכנה, מאז הצליח יו"ר ש"ס להשתלט על ש"ס ולאיים באמצעותה על המערכת הדמוקרטית במדינה . ה...
אל הספר