פרק שישה – עשר : גירוש צרפתים כגירוש יהודים ? 535 מוריס שומאן ציין בבירור שגם לאחר ביטול קו ההפרדה עדיין נאסר על היהודים ועל הבלתי רצויים לעבור מאזור אחד למשנהו . אך "הבלתי רצויים" הם היחידים שעוררו מצידו שאלה שהזדרז להשיב עליה : מיהם אותם "בלתי רצויים" אם לא 25 פירש וגינה את המלכודת שהייתה טמונה "הפטריוטים, כלומר המוני הצרפתים ? " באותה החלטה . האיסור שהוטל על היהודים היה מובן מאליו ולא תבע כל פרשנות . אם נותנים את הדעת על היעד שביקש להשיג — גינוי צעד שהתקבל ללא ספק בחיוב בקרב האוכלוסייה — גישה אחרת הייתה עלולה להיות במקרה הטוב בלתי יעילה ובמקרה הרע הייתה עלולה להביא לתוצאה הפוכה . כך גם כל אזכור של גורלו של יהודי או של גורלם של יהודים שובץ בגישה שקבעה איזון שלעיתים קרובות היה מרוחק למדי מן המציאות . אם נמנע מ"נקאש ( Nakache ) שלנו החביב תמיד" להשתתף בתחרות שחייה — הדוגמה היחידה שהובאה באותו נאום ברדיו — המאזינים הוזהרו ש"אלופים הנמנים עם האצנים הגדולים ביותר, השחיינים הגדולים ביותר, רוכבי האופניים הגדולים ביותר וכן הלאה סולקו מן התחרויות אך ורק בגלל היותם 26 אם נרצח יהודי, מיד צוין נ...
אל הספר