פרק חמישה – עשר : התעמולה האנטישמית 1943 - 1944 501 לפעמים התעמולה לוּותה ב"ליריות אפוקליפטית" כאשר הואשמו היהודים ב"רצון להרוג את כל הנוצרים, [ . . . ] להרוס את הקתדרלות ו [ לעקור מקברם ] את המתים" או 29 ויש לומר שהשתלתו של הנימוק הגזעי ב"רצון לסגור חשבונות עם המין האנושי" . על דברי בלע מגובבים הצליחה היטב . לכל אחד היה סגנון משלו . "דוֹגמת הגזע" הייתה נחוצה למהפכה הלאומית, הסביר ז'ורז' סוארז : "הופכים את צרפת למזבלה ענקית של בלתי רצויים אשר סולקו מכל המדינות ; מתחייבת פעולת ניקיון . עם אלה 30 ב- Le שמוכרחים למנוע מהם להזיק לקהילייה הצרפתית נמנים בעיקר היהודים" . Matin , ז'ק פלונקר ( Jacques Ploncard ) לימד סנגוריה על הקמת מיניסטריון של הגזע שינקה את "צעדי החירום" מן "ההיבט הפולמוסי" שלהם ויאפשר "להישאר 31 ב- L’appel מאותו שבוע, פייר קוסטנטיני ( Pierre Costantini ) במישור המדעי" . היה בוטה הרבה יותר ותבע "טיהור אכזרי" : "אם רצוננו שצרפת תחיה, על צרפת לחדול מלהיות יהודית . ישראל תפס את מקומו של השטן, ישראל מלך, ישראל 32 מוביל את הנשף העקוב מדם" . אשר לאמצעים הנחוצים להשגת התוצאה הזאת, ...
אל הספר