פרק חמישה – עשר : התעמולה האנטישמית 1943 - 1944 497 בראשותו של אלואיס ברונר ( Alois Brunner ) את הפיקוד על מחנה דרנסי, שנוהל עד אז בידי הצרפתים, והאלימות והשרירותיות בטיפול בכלואים גברו . ברונר היה נחוש להשלים את גירושם של כל יהודי צרפת ולא חסך שום מאמץ לשם כך : הוא גילה יצירתיות בתפיסת מי שחמקו מהגירוש וכך לימד למשל סנגוריה על איחוד 10 המשפחות . בעקבות המרדף הזה התפזרו היהודים לכפרים שבהם זרועות המשטרה הצרפתיות איימו עליהם פחות, ופנו במידה גוברת לחשאיות למחצה . רבים מהם נמלטו לגדה 11 בגרנובלהמזרחית של הנהר רון, ששם זכו להגנתם של כוחות הכיבוש האיטלקיים . "לא היה עוד ציד אדם, הרגשנו טוב יותר גם אם נשארנו זרים בלי בית אמיתי משל עצמנו, אך שוב היינו בני אדם בין בני האדם", כתבה משווייץ ססיל קליין-השל ( Cécile Klein - Hechel ) בפברואר 1944 והוסיפה : "בעיצומה של אותה תקופה של מחסור מוחלט, היה פרק זמן של מנוחה שאִפשר לנו להירגע מימי הסבל מורטי העצבים 12 ואולם בספטמבר 1943 תפסו הגרמנים את המחוזות הצרפתיים שזה עתה חווינו" . האחרונים אשר זה כעשרה חודשים היו כפופים לאיטלקים : המפלט האחרון נעלם . א...
אל הספר