"המבוכה המקננת במצפון"

פרק שנים – עשר : תהפוכות הקיץ לנוכח המצודים ההמוניים של היהודים 397 39 החשש הזה — תמיד — לראות את ההתרחבות לקטגוריות אוכלוסין להגיע ? " אחרות מהיהודים, לא העסיק את ליאוֹטוֹ אלא לזמן קצר בלבד, בלי להשפיע על דעותיו הנחרצות הקודמות . המשוכנעים לא הניחו אפוא להתרחשויות להשפיע על עמדותיהם, ובהחלט היו אנטישמים מוצהרים שבירכו על כך שסוף-סוף נפטרו "מן 40 היו גם "אנשים שתירצו, הכחישו, חיפשו בכל מחיר דרך שלא השרצים האלה" . 41 להתרעם, אך אלה [ היו ] מעטים" . ההתרעמות, ההתרגשות, הזוועה, אותן מילים עלו על הכתב כאשר התפשט המצוד אחר היהודים לדרומו של קו ההפרדה . הן כיכבו בדברי הדואר שנתפסו בקיץ ,1942 כפי שכבר נוכחנו . הצרפתים התרגשו, לפעמים נסערו מגורלם של הגברים והנשים "המושלכים כטרף לתלייניהם" ; התקוממו על שנמצאה ממשלה שתתנתק מן השליחות המסורתית של צרפת כ"ארץ מקלט" ; הבושה, כך כתבו, תכתים את כל הצרפתים . התוצאה היא שגל של פילושמיות שטף את הארץ . האנטישמים עצמם נאלצו להודות בכך שאם יש בעיה יהודית, הרדיפות הן לא הדרך לפתור אותה . אחדים, שראו למרחוק, חששו שמא ההכנעה הצייתנית שגילתה הממשלה הצרפתית בשאל...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה