פרק עשירי : התעוררות בדעת הקהל ב- 1942 327 41 כך שולחו מעט יותר מ- 1,000 מגורשים צרפתים ( 1,022 ) למחנות הריכוזפוליטיים . 42 היו בהם נשים,הגרמניים עד אפריל ,1942 ולאחר מכן גורשו עוד 362 עד סוף יוני . 43 ובהן אנייס אוּמבֶּר, שעזבה את צרפת ב- 16 במרס 1942 בקרון מחלקה שלישית . מדיניות בני הערובה כבר קבעה את הקשר השטני : יהודים וקומוניסטים הוצאו להורג בכל פעם שבוצעה התנקשות בשלטונות הכיבוש . משילוח היהודים המגורשים 44 הראשון התחזק הקשר בין דיכוי לוחמי המחתרת ובין רדיפת היהודים . אולם עד סתיו 1942 לא הרבו עיתוני המחתרת להשתמש במונח "גירוש" . רק בעיתונות הקומוניסטית נקטו מונח זה : "פטן, המלוּוה בנוכל הזה לוואל, [ . . . ] מניח שיגרשו את המובטלים הצרפתים לגרמניה בלי לפצות פה ; הוא עצמו מארגן את גירושם בתוך המדינה ; הוא מניח שיגרשו אלפים מתושבי לורן, אגב הפרה בוטה של הסכם שביתת הנשק, בלי להביע כל מחאה", היה אפשר לקרוא ב- L’Humanité 45 ושוב במאי ,1941 מעצרם של אלפי יהודים בפריז תוארב- 7 בדצמבר 1940 . 46 ואולם אף-על-פי שהשתמשו במונח הזה, הואכ"גירושם של פועלים יהודים" . עצמו לא הובלט . "סחר בעבדים...
אל הספר