פרק תשיעי : המחתרת הנוצרית — עיתונות מתריסה 1940 - 1941 307 69 לזמן מה בין שני ההיסטוריונים, רחוקה מלעורר את אותה הרמוניה בין החוקרים . יש מי שמגנים אותו, ויש מי שחולקים לו שבחים . אך מצד אחד, ובלי תלות בכל שיפוט, נדמה לי שהשיח והשיג בין שני האישים גדוש לקחים על מה שבאותה העת היה יכול להפריד יהודי — גם אם היה בן דת משה צרפתי — מלא-יהודי . פֶבְר אינו נראה יוצא דופן בעיני, ואילו מרק בלוך הוא שהתגלה בסופו של דבר כחריג . אכן, בני דת משה הצרפתים ( שהתבוסה מוטטה אותם ) , ובלי קשר לגישתם כלפי המרשל פטן וממשלתו, כמעט הקריבו את עצמם על מזבח מולדתם, שהוקירו אותה יותר מאי פעם . כלום לא ביקש ז'ק הלברונר, יועץ מדינה ומי ששימש באותה 70 מחברי הקונסיסטוריה שהתכנסוהעת סגן יושב ראש הקונסיסטוריה המרכזית, בשָמָאלייר ( Chamalières ) ב- 2 בדצמבר 1940 "לקבל בשתיקה את הצעדים ש [ פגעו בהם ] , לא לעשות דבר העלול להפריע למפעל השיקום הפטריוטי שהחל בו מנהיג 71 נכונות זו להקרבה חרגה המדינה, לנוכח תבוסה חסרת תקדים בתולדות צרפת" ? ממעגל חברי הקונסיסטוריה . די לחשוב על המכתב שנשלח למרשל ב- 20 ביוני 1941 ובו המחבר האלמ...
אל הספר