פרק חמישי : חששות מעוצמת היהודים בחיים הציבוריים 203 דיבר על קיומה התמידי של הבעיה היהודית בקרב החוגים שקידמו את פניו בהגיעו 21 ב- 10 במרס 1941 מתח רנה קאסן ביקורת ביומנו על טיסייה, על ז'אןללונדון . אֶסקרה ( Jean Escarra ) ורבים אחרים אשר קיבלו את חוקי הגזע בצורה מרוככת 22 איש מחתרת אחר מןוביקשו להחליף את רנה קאסן במועצת האימפריה הצרפתית . הימים הראשונים, אנדרה וייל-קוּריאל ( André Weill - Curiel ) , שהצטרף לגנרל דה גול בלונדון, גינה כבר ב- 1945 את האנטישמיות אשר לדבריו פשתה בסביבתו של 23 ז'אן-פייר לוי, מנהיג תנועת Franc - Tireur , נזכר בהלם שהרגיש עם הגעתו הגנרל . ללונדון באפריל 1943 : "התרעמתי על התגובה האנטישמית של גברים מסוימים . אני נזכר בהערה שלא התכוונה לפגוע, ואף-על – פי-כן הייתה פוגענית . היא באה מצדו של קצין אמיץ, מעין גיבור . [ . . . ] בזמן פגישה הוא לא היסס לומר לי : 'אני מרכין ראש 24 לנוכח אומץ הלב שלך . מה שעשית מעורר התפעלות, אך היהודים מגעילים אותי'" . הדברים בעדות זו אמורים במוריס דוקלו ( Maurice Duclos ) , המכונה סן-ז'ק, מחלוצי המודיעין הצבאי, שלא הייתה לו כל השפעה פו...
אל הספר