פרק ראשון : "הבעיה היהודית" בעידן החשד 67 120 כאשר חזר ליאון בלום לספסלי האופוזיציה כבר נחרש התלם,הקיצוני Gringoire . והוא התפתה לערער על הלגיטימיות של מבקריו באמצעות הזכרת יהדותו, דבר שחברי פרלמנט רדיקלים מסוימים לא חסכו בו ושחיזק עוד יותר בקרב המפלגה 121 בהתחשב הסוציאליסטית שנאת זרים אנטישמית שכבר הייתה מיוצגת בה היטב . במצב הבין-לאומי ובקולות המלחמה צבר הממד הפוליטי של האנטישמיות תאוצה, ומרכיביו החברתיים-התרבותיים התעצמו ; נוסף על הכל, הזר המשחית נעשה מאיים . ליאון בלום נהפך לתמצית היהודי המדומיין : בהיותו סמל שמאל שהימין והימין הקיצוני תיעבו, הוא הואשם בעידוד הגירתם של הקורבנות היהודים של האנטישמיות הנאצית, ב"ייהוד" השלטון בהקיפו את עצמו בשרים וביועצים יהודים ובדחיפה למלחמה נגד הגרמנים . הדביקו לו שם זר — קרפונקלשטיין ( Karfunkelstein ) — כדי להפוך לקבילה יותר את התזה שלפיה היהודים הם מרגלים פוטנציאליים בסכסוך 122 האשמות אלה לא היו זניחות כלל . בלום נהג להגיב בשתיקהשהלך והסתמן . זלזלנית להתקפות האנטישמיות שהוא היה מושאן הקבוע . אך בשנת 1938 הן היו רבות עד כדי כך שבסתיו הוא גמר אומר...
אל הספר