זרים בלתי רצויים

תעמולה ורדיפות 40 ושל חומרתו . בזמן פרשת דרייפוס ראו אותה מתלקחת ; השלכותיה של "האחדות הקדושה" בזמן מלחמת העולם הראשונה מיתנו מעט את גילוייה, אך המשברים 14 תכונותיה המשולבים של שנות השלושים גרמו לה להתפרץ שוב בעוצמה רבה . ומאפייניה נשארו קבועים יחסית לכל אורך התקופה הזאת, מימי ספרו של אדואר דרומון ( La France juive ) Édouard Drumont ( צרפת היהודית , 1885 ) עד העלונים של לואי-פרדינן סֵלין ( Louis - Ferdinand Céline ) או של לוסיין דלאדייה ( Lucien Daladier ) . הנסיבות הפוליטיות הגבירו כמה מביטויי האנטישמיות והוסיפו עליהם תכונות אחדות, ובכל זאת אחֵרוּתו המובהקת של היהודי, בצרפת הנוצרית, הייתה תמיד התנאי המוקדם שלה . בהתחשב במושג הלאומיות, הקשור בקהילת המוצא ( ושמכוחו הייתה הקתוליות מהות האומה ) במקום בתפיסה הרפובליקנית של האזרחות, האנטישמיות נשענה על 15 טענה ראשונית שהיהודים לא היו — ולעולם לא יהיו — צרפתים ככל האחרים . הם היו זרים מבפנים שהודות לעוצמתם נעשו אדוני ההון והכלכלה כדי לנצל טוב יותר את הצרפתים . הם חדרו בהמוניהם להוראה ולאוניברסיטה וכך חתרו תחת היסודות המוסריים של האומה הצרפתי...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה