10 גידי איפרגן בזהות שלי, המעניק משמעות לחיי . לכן לנוכח טענה זו, שגובתה בנימוקים תקפים והגיוניים, הרגשתי שהאדמה נשמטת מתחת לרגליי . בעקבות זאת מצאתי את עצמי בשיח מתגונן שבו העליתי טיעונים נגדיים שחלקם היו הגיוניים אף הם . למשל, אם העיסוק ביוגה ובמדיטציה הוא חסר תועלת בכל הנוגע לשחרור, מדוע אתה עוסק במדיטציה בודהיסטית ומלמד אותה, כשבראש מעייניך עומד השחרור ? ובכל זאת נשארתי חסר מנוחה, מכיוון שלא הצלחתי להתגבר על הקושי בטענתו או לסתור אותה . תחילה ניסיתי לומר לעצמי שהיעדר הקשר בין אימון רוחני לשחרור הוא רק מסקנה של תרגיל אינטלקטואלי, המנותק מהיוגה ומהמדיטציה הבודהיסטית, ושבחיים אימון רוחני ושחרור קשורים בהחלט . בהמשך התנדנדתי בין שתי הגישות המנוגדות, שאין - או שיש - בכוחם של תרגולים רוחניים להביא לידיעה המשחררת . אולם השאלה המסתורית הנוגעת לקשר בין הדברים, והמתח הנלווה לה, הוסיפו לטרוד את מנוחתי . במהלך לימודיי נתקלתי שוב בשאלת הקשר בין תרגול לידיעה משחררת כשקראתי בטקסט הבְּרָהְמָה – סוּטְרָה 4 . 1 . 1 את תשובתו, השערורייתית בעיניי, של שַׁנְקָרָה, הודי בן המאה ה – ,8 ליריבו . שַׁנְקָרָה...
אל הספר