עיבוד ועריכה של המקורות

[ 93 ] מ בוא 365 עם זאת, השינויים והעיבודים הללו מלמדים על עצמאותו המקורי של המדרשים . היצירתית של המחבר ומעידים על חיוניותו ומקוריותו כפרשן . סיבות שונות הביאו את המחבר לעבד את מקורותיו . הבולטות שבהן הן : א . לצורך הבהרה או הרחבה של דברי הפרשנים, ב . כדי לחלוק על הפירוש מתוכו, ג . על מנת ליצור פרשנות מחודשת על בסיס הפירוש המקורי . להלן דוגמאות אחדות מכל תחום : הבהרה או הרחבה — בעל מדרש חכמים ראה עצמו גם כפרשן של המפרשים . פרשנות מסוג זה נפוצה אצלו בייחוד ביחס לפירושי ראב"ע שנהג לקצר בלשונו 366 וכן ביחס לתרגום אונקלוס שעליו הוא מוסיףואהב לפרש בלשון חידתית וסתומה, לשונות פירוש בעקיבות . אך גם פירושי אחרים זוכים בחיבור להבהרות ולהרחבות . כך, למשל, בפירוש לשמות יד, יט, הוא מביא את דברי רמב"ן : 'ויסע מלאך האלקים ההולך לפני מחנה ישראל . . . שנקראת מידת הדין מלאך במקומות מן הכתוב', ומוסיף עליו שתי דוגמאות מן המקרא : 'וכן נמצא במקומות רבים בכתו' כי מידת הדין נקראת מלאך, כמו : הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' השמר מפניו אל תמר בו ( כג, כ - כא ) . . . ובדוד נאמ' ( שמ"ב כד, טז ) : וישלח ידו המלאך ...  אל הספר