2 דימויי גוף וביסוס אידיאל היופי הנשי

151 ילדות טובות המערבית בדַווחה על ממצאי מחקר שבחן נשים במדבר סהרה, החשות חדווה ועונג ממשקל גופן העודף, המזכה אותן בהון סימבולי בתרבותן, שבה שמנוּת היא סימן ליופי, לנשיות ולמיניות מושכת . ואכן, הסיפור הנדון מוכיח שמשקל גופה של דודה חנה אינו מוֹנע ממנה לקבל הצעת נישואין, כשם שאינו מונע זאת מדודה יפה הרזה . היינו יכולים לומר שמשקל הגוף כפי שהוא מוצג אינו גורם מכריע במשיכה המינית, שהרי שתי האחיות מחוזרות על ידי הכבאים הגברים . אולם העובדה שרק לדודה חנה נולדים כעבור שנים תאומים מעידה שלמרות חוסר הקשר בסיפור בין משקל הגוף ומיניות, הסיפור מדגיש את הקשר בין משקל הגוף ופוריות ומהדהד את המיתוס הרואה בנשים שמנות נשים ולדניות . גולדין וחזן ( 2004 ) מציינים שאף על פי שהבידול בין הגוף הארוטי לגוף הפורה מזוהה עם המודרנה, הוא אינו המצאה מודרנית . על ההפרדה בין הגוף הארוטי לגוף הפורה עמד גם פוקו ( 1996 ; 2008 ) בטענו שהפרדה זו מאפשרת פיקוח על המיניות ומשטור שלה, והדרתן של פרקטיקות ארוטיות בלתי יעילות שהתמסדו במסגרת השיח המוסרי ושיח ההצדקה, שהם חלק ממנגנון הפיקוח על הגוף . הפרדת הגוף הנשי לגוף ארוטי ול...  אל הספר
רסלינג