143 ייאושו של רבי נחמן מברסלב 193 משמעות העניין היא שאם האדם זוכה ללמוד מהתורה תפילה" . תורה, הוא צריך להפוך גם את התורה הזאת לתפילה, מכיוון שתמיד תהיה מדרגה של התורה הזאת שעדיין נסתרת ממנו ושלא השיג, ועליו להתפלל אל האלוהים ולבקש להגיע אליה . כלומר שעל פי תורה זו אסור לאדם לעצור במדרגה שהגיע אליה, אם זכה בלימוד תורה, אלא תמיד עליו לשאוף לטפס מעלה אל המדרגה הרוחנית הגבוהה יותר שמצפה לו — בכך יהפוך את התורה עצמה לתפילה . להערכתי, ר' נתן פיתח את הדברים לכלל האמירה שהתפילה היא "למעלה מן התורה" מתוך דברים אלו ומתוך דברים שנאמרו בעל פה מפי רבו . כך כתב ר' נתן בספר חיי מוהר"ן ( תקנז ) : שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שִׂיחָה נוֹרָאָה מִנּוֹרְאוֹת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָהּ בִּכְתָב . אַךְ אַחַר כָּךְ נִכְנַס עַל יְדֵי זֶה לְדִבְרֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁאֲפִילּוּ אִם נָפְלוּ לְמָקוֹם שֶׁנָּפְלוּ כָּל אֶחָד לְפִי נְפִילָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם . כִּי גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שָׂגְבָה מְאד לְמַעְלָה מֵהַתּ...
אל הספר